רבי אברהם
מקאליסק
יליד העיירה הליטאית קאליסק, מתלמידי הגר"א
מוילנא. בהשפעת שליחי התנועה החסידית נתפס לתורת
הבעש"ט והפך לתלמידו של התגיד ממזריטש ומעריצו
הנלהב. בקאליסק נתרכז סביבו חוג חסידי גדול שדבק בדרכו
דרך הדבקות העילאית וההתלהבות המופרזת. היה תחבריו-תלמידיו של
רבי מנחם מנדיל מוויטבסק, יחד אתו עלה לארץ
ישראל בשנת תקל"ז. בה שימש עוזרו הנאמן ויד ימינו. אחר פטירתו
של רמ"מ עמד בראש העדה החסידית בארץ ישראל וניהלה
תוך דאגה רבה וחיבה יתירה. הוא עמד בקשרי מכתבים
עם החסידים בחו"ל והעריצם לתמוך באחיהם בארץ
ישראל. באמצעות אגרותיו אף הדריכם הדרכה רוחנית.
על ידידיו ותומכיו נמנה גם רבי שניאור זלמן
מלאדי. אולם משהופיע "ספר הבינונים" שלו התקיפו
רבי אברהם בחריפות רבה בראותו ברעיונותיו
סטיה מדרך החסידות המקורית. במחלוקת זו החערבו
אחדים מצדיקי הדור הגדולים.
נפטר בטבריה ביום ד' שבט תק"ע. קונטרסו
"חסד לאברהם" נדפס בסוף הספר "חסד לאברהם" לרבי אברהם
המלאך. מכתביו כונסו בספר "אגרת הקודש" תר"ץ
"ילקוט אמרים" לבוב.
מתוך
אגרותיו מארץ ישראל
ת"ל בעזרה"ש
כולנו חיים ושלום, ומי יתן והי' כזה לעולמים ולראותם
פנים אל פנים ברוב עוז ושלום בא"ה חיים ושמחה
וטוב לב. כבר הודעתם נאמנה במכתבכם ע"י ציר נאמן
לשולחיו הרבני המופלג מ' שלמה סג"ל ושם נאמר מכל
תוצאותינו ומבואותינו לארה"ק בשלום בלי פגע
ומקביעות אהלינו פה עיה"ק צפת תובב"א. ואם גם
מחידושי העניני' ומהות הזמן ומקרה העת שמשוני'
בביאה מכל אשר לפני' וכי מצאנו את העיר שלווה
ושקטה מן המלחמות שהיו בין מלכי כנען זה על
זה, והיתה
ממש שעת חירום שלא עברה בה רגל אדם ממקומו אל
מקום הסמוך לו. ונראה בחוש לעין כל גודל חסד השי"ת
שהפליא עמנו לעשות שלום בארץ מעט קודם בואנו
לקדושת הארץ, מקור החיים, וריבוי קדושת הארץ והפלגת שבחה
אין לספר ולסיים, וע"ז מחוייבים אנו לברך ולהודות
שיהי' עמנו כאשר היה עם אבותינו. והיה רעב בארץ
בשנה הזאת אשר לא היה לפניה שנתייקר השער עשרת
מונים ואעפ"כ מי שדבקה נפשו להשאר בארץ לא עזבנו
אותו בעזרה"ש מלתת לו לחם ומחיה וד' ית' עזרנו
להספיק טרף לכמה מאות נפשות, וכי אם תם הכסף להלוות
על רווח לאלפי' גדולי' לפרנס את כולם שיוכלו
לעבוד עבודה תמה כי כל הנשארים מופלגים בתורה,
יראים ושלמים. ועל להבא אנו מחכים ומקווים
מד' ית' לפי סדר השנים הקדמוניות כפי הנשמע
והנראה מגשמי רצון ברבה ונדבה של השנה הזאת. ומה גם שבהאריך
הזמן ילמדו איש שפת רעהו ויהי' אפשר לעשות בכל
הפרנסות. ואודיע גודל חסדי השי"ת עלינו שנתן חן
כולנו בעיני הספרדים והאשכנזים אשר בכל ערי
ישראל וממש הם בעיניהם לנגד האנשים השלמים
אתנו כחגבים כי שלחו עוד מירושלים עיה"ק ת"ו
בבקשה וחנינה גדולה שנקבע לדור עמהם, וגם בטבריא
בקשו אותנו פעמים רבות והיינו בר"ח שבט בעיה"ק
טברי' תובב"א. ונתעכבנו שם בערך שני שבועות. וממש
היו בעיניה' כימים אחדים מגודל האהבה והתשוקה
שיש לכולם לדור עמנו במקום אחד. והרב הגדול המפורסם
איש אלקי מוה' מנחם מענדל, עשה שידוך עם בנו
המופלג מ' משה עם חכם גדול ומפורסם בתורה וחסידות
ובעשירות ונתן נדוניא סך שמונה מאות אריות
והוא מיקירי וחשובי ירושלים מהספרדים אשר
שם וחכם הנ"ל הוא מחותן של חכם הכולל של טבריא
שהוא כעת נתמנה לרב למדינה גדולה של טורקיי, וכל הספרדים
מעדתנו השגנו ומצאנו את כולם שיוכלו לעבוד
בתורה יראים ושלמים לפי סדר השנים הקזו ממש
היו בעיניה' כימים אחדים מגודל האהבה והתשוקה
שיש לכולם לדור עמנו במקום אהד והרב הגדול
המפורסם איש אלקי מוה' מנחם מענדל עשה שידוך
עם בנו המופלג מ' משה עם חכם גדול ומפורסם בתורה
וחסידות ובעשירות ונתן נדוניא סך שמונה מאות
אריות והוא מיקירי וחשובי ירושלים מהספרדים
אשר שם וחכם הנ"ל הוא מחותן של חכם הכולל של
טבריא שהוא כעת נתמנה לרב למדינה גדולה של
טורקיי. וכל הספרדים יודעים מכל הגב"ע וגביות
עדות שהיו בחו"ל מחסדי השי"ת שהיו בעיני כולם
ללעג ולקלס גדול. ומאוסה היא אצלם זאת הקנאה מחמת
התאוה כמו שמאוסה אצל כל אנשי שלומנו ותאמינו
לי באמיתות וכה יזכנו השי"ת לעבדו באמת ומתוך
טוב לב בתוך כלל ישראל איך שנתנו לי אנשי טבריא
ששלחו להם מחדש שנכתב בחודש אדר ש' תקל"זיין
בעת נסיעתנו מחו"ל. ולא אזכיר את שמותם על שפתי, ונתתי אל לבי
לדונו בשריפה והי' אצלי במה ימים, ואח"כ שרפתי אותו
לעין כל בפני הנגידים. וככה נזכה שישרפו כל מדות הקנאה
והתאוה והכבוד מלב כל ישראל. ודעת לנבון נקל שבארץ
הטומאה מדות הטומאה יכולות לפעול איזה דבר
רושם אבל באה"ק אשר ד' גו' מקרא מלא הוא ותקיא
הארץ וכו'. ואתם חזקו ואמצו ידים רפות וברכים
כושלות אמצו ועכ"פ בקשתי לשלוח לנו אגרת שלומים
מבריאותם הטובה איך ומה ומתי ומי ומי וכו' ותהי
לנו למשיב נפש ועלינו להזכיר זכרונם לטובה
ולברכה בכל המקומות הקדושים המחלים שם את פני
ד' כאשר זכינו. וכה נזכה לחי לתשובת השנה להשתטח
על קברי נביאי' ותנא" פעיה"ק צפת"ו גם בטבריא
ת"ו היינו על קבר ר' יוחנן בן זכאי עם תלמידיו
ר' עקיבא עם כ"ד אלף תלמידיו, ר' חייא ובניו, רב המנונא סבא
ור' מאיר בעל הנס וכמוהם לאין מספר גם היינו
בלכתנו לכפר מירון ששם מערת רשב"י עם ר"א בנו
גם ר' יוסי דמן יוקרת עם בנו שהוציא תאני' בלא
זמנם. וקבלה אצלי שזה אילן תאנה שעומד על פתח
המערה הוא אותו האילן בעצמו ועדיין הוא מוציא
בכל השנים גם בהיותנו בחמי טבריא ראינו כמה
וכמה עמודים של רב אמי ורב אסי ולא יאומן כי
יסופר מהנפלאות לדעתנו אין יכולת לשום מלכות
לעשות כמותם בנוי ובמראה ובקומה ליקוטי אמרים מכתב כט
ב
בעז"ה
פה עה"ק טבריא תובב"א תקמ"ח לפ"ק
אהובי
ידידי ד' וידידינו כולכם ערבים אלינו לדרוש
את ד' עליכם ועל בניכם ברוכים אתם לד'
מבריאותנו
מודיענו ת"ל עתה שלום איש וביתו ובני ידידי
וידידם המופלא וחרד מו"ה משה נ"י וכל נכדי הנעימים
לאורך ימים. על העבר צריכים אנו להודות לד' כי אנף
בנו ישוב אפו וינחמנו כי יסור יסרנו יה מיסורי
א"י כל הקיץ וחורף העבר, כי הנה אחרי סמוך לנסיעת מ' צבי
הארקר סג"ל, תהילה חלה בני ידידי הנז' והכביד חליו
טובא,
ולא יכול להבריא עד שבקושי חולשתו הוסכם נסיעתו
לעה"ק פקיעין תובב"ח' כי אולי ימצא שם מרגוע
לנפשו, ולא היו ימים מועטים עד שגם אני הוכרחתי
לנסוע אצלו להיות עמו ובבואי לשם גם אני חליתי
כמוהו ונפלתי למשכב ארוך והפכתי בחליי לחזור
ולשוב לביתי עם בני שיחי ובבואנו לשם הכביד
עלי חליי טובא כי פה עה"ק הי' מקרה הזמן כבד
מאוד בחוליים רבים ונאמנים, רבים מתו ונפקדו
בעו"ה,
אשכנזים וספרדים יותר מהמה, והנה בימים הנוראים
הניח לי ד' מעט מזעיר ועמדתי מרעיד להתפלל לפני
הציבור כדרכי ב"ה אשר לא הסיר תפלתו מאתי ואחרי
סמוך חזר חליי לאיתנו הראשון וחזק ממנו וכן
כמ"פ ועדיין לא הונח לי בעוה"ר לא קמתי ולא זעתי
מן המטה כי עודני הלוש מאוד, והוצאות רבו כמו
רבו, הנה
תרנגולי' קטנים שבקטנים עלו ליוקר בערך הגולי'
מרוב הצטרכות וכיון שלא ירד המקח מכל דבר אוכל
להשיב נפש משום דקפיצן עליו זביני טובא אין
קצבה לערכם וירבו ויגדלו ההוצאות ונלאינו
נשוא משאת מאומה וכל ההלוואות ספו תמו מן בלהות,
וכמעט שננעלה דלת בפני לווין כי נוסף עלינו
עוד איחור הספינה בהאי שתא אשר לא הי' כמוהו
הנה אהובנו
הר"ר המופלא מו"ה משה סג"ל וסייעתו יחד באו לסטאנביל
ומשם נתפרדו מו"ה ישראל שקלאווער וסיעה אחת
המה שכרו ספינה אחת והגיעו לכאן בחצי כסליו
אבל שד"ר מהרמ"ס וסייעתו פחדו מלכת בספינה זו
ואיחרו שבת בסטאנביל עוד ד' הדשים עבור ספינה
בטוחה, וכל זה גרם מה שאהובנו מ' יעקב סמאליינר
מתאחר בצרור כספם, שהרי שד"ר תמיד מוכן ממדינת וואלין
לנסוע בחודש תמוז ולא יאוחר שעדיין אפשר להגיע
לסטאנביל ספינה הכולל שהיא בטוחה לעולם וזמנה
בר"ח אלול. אהובינו ידידינו הגיעו בעצמכם מגודל
הצער של איחור ועיכוב הספינה ד' חדשים ויותר
שהרי בזמן זה הצטרכות כולל האשכנזים על הוצאות
לא פחות מת"ר אדומים והנוגשים אצים ודוחקים
שכבר עבר זמנם לשלם וא"כ איפה אפשר להלוות עוד
וגודל רבוי ההוצאות מוכרח תמיד אף כי לעת כזאת
תאמינו לנו באמונה שהוכרחנו ללוות על חמשים
למאה ועל משכונות דוקא וגם זה בדרך נס ממש גם
אחרי הלוואות פרוטה פרוטה עד שממש קצנו בחיי
צער ממש פעה"ק, מלבד פחד הספינה כל הימים האלו, ויותר מפני
פחד הזמן דהשתא שלא היתה לנו שום ידיעה מאהוב'
שד"ר הנז' עד שבאה הספינה ב"ה עם שד"ר הנז' וסייעתו. הרב מביחאב
ומ' אהרון הגדול הכל שלום באו בחצי אדר ראשון
עם כל הכסף ומכתבים שונים ב"ה ות"ל ותחלימנו
ותחיינו שעשוע מכתבים שהגיעונו מכל אוהב וריע
וכל אנ"ש מפני גודל אהבתנו אליהם בהתקשרות
אמתית אהובינו אחינו מה אנחנו שואלים מאתכם
כ"א לאהבה עם לבבנו כבוד הרב חביבא ידידנו האמיתי
מעולם אשר נפשנו קשורה בנפשו כ"ק מוהרש"ז נ"י
הגדול מאחיו, גדלהו משל אחיו, כולכם חייבין בכבודו
שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד
נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים
ואותו משחנו להיות מורה צדק במדינתם שלא תהי'
עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה. ואלמלא הוא רצו
ליתן ראש אחר עליהם שאפי' אם הי' צדיק גמור גלוי
וידוע לפני וברור לי כשמש שבודאי מרה באחרונה
היו תהי' ואפיקורסות הרבה הי' נזרקת בתלמידים
כי יודע אני וזוכר את כל החסידים במדינתם לטוב
ולמוטב, כי לא מכל אדם יכולים לקבל שהרי זה הסוג
נקרא חכם הלומד מכל אדם גם מאמר חז"ל חכמים
הזהרו בדבריכם כו' וכן חששנו מאוד אשר לא ידעון
לשונו ודרך צדיקים אשר יקבלו עליהם לא ידעו
ולא יבינו בחשיכה יתהלכו וימוטו כל מוסדי ארץ
לזאת אמרנו שום ישימו עליהם מקרב אהיהם כמוהם
הוא כבוד רב חביבא הנ"ל שהשליך נפשו אחר גוו
לכתת רגליו לדרוש את ד' ונעשה עפר תחת רגלי
צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו ומי כמוהו
מורה ורב במדיגתם וכי הוא אוהב דבק מאח בכל
לבבו נאמן וכשר וצדיק וישר הוא
אהובינו
אחינו ידידי נפשינו בקשו צדק בקשו ענוה שמעו
ותחי נפשיכם ובואו כולכם בברית יחד בהתקשרות
נפש א' באהבה ואחוה וריעות ובזה מהרה ישמע בערי
יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה
ושלום על ישראל ולא תעלה על דעת אהובנו מהרי"ס
לסלק עצמו מעסק מצות א"י הס מלהזכיר כי היו
לא תהי' אין הפץ לנו בעולות ע"י אחרים כ"א על
ידו דווקא חננו מבקשים אותו ואתכם אהובינו
ואחינו לחזקהו במסמרים בל ימוט ויט שכמו לסבול
ויהי למס עובד עבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם---
עוד מודעה
רבה שלא יעלה על דעתם אולי אפשר לנו להסתפק
בהלואות זמן זמנים בלא משלוח מעות הנחוצות
מפני פחד הזמן חלילה אהובינו תדעו נאמנה שא"א
בשום אופן בעולם אין מחשבה ורעיון תופסים כלל
איכה יוכל להיות כדבר הזה שהרי בד' הדשים אלו
שנתעכבה הספינה כמה יגיעות יגענו ולא הונח
לנו עד אין קץ לצערנו אבל למעה"ש ירבו בחקירות
ודרישות להגיע המעות לידינו דרך מקום האפשרי
בכל שנה דוקא כי לא סגי בלא"ה. אכן חלילה מאפס
שום אפשרות בעולם אזי עכ"פ למה"ש לכתוב לנו
דרך מבוא מקום האפשרי כמה מעות מונח לכל א'
וא' יחיד וציבור ואי' מקומם בכדי להקל השגת
הלוואות וד' יהיה בכסלם ועצת ד' היא תקום לנחותם
הדרך ישכון אור במושבותיהם והי' ד' מבטחינו
פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום. ואנחנו נגרך יה
וליה עינינו למען תברכם נפשנו והוספנו על כל
תפלותינו מול האלקים יברך את עמו ישראל בשלום
עד גאולת עולם כי"ר אמן ע"כ דברינו בעוד המלך
במסיבו בחיי קדוש הרב נ"ע יערוף כמטר לקחנו
ותזל כטל אמרתנו והן בעודנו חי נגמר המכתב
הזה עד תומו רק בעו"ה לא אסתייעא מילתא שיבוא
עה"ח הלא כ"ד אוהבם ורחימא דנפשם הדש"ת מלב ונפש
אברהם בלא"א מו"ה אלכסנדר כ"ץ זללה"ה שם מכתב כב
ג
והנה
אנכי ורעי בהיותנו אצל אדמו"ר הרה"מ ממעזריטש
נ"ע היינו מסתפקים בדבר א' זמן רב כ"א לא באנו
לשמוע אלא דיבור א' זה דיינו והיינו שומרים
אותו בקדושה ובטהרה עד עת בא דיבור שני, עד
הלום ראיתי אחרי רואי חדשים מקרוב באו לשכון
כבוד בארצנו והן המה המפורסמים במקומם ומחזיקים
בעצמם אנשי מופת המה וחכמים הם בעיניהם ומשתמשין
בבת קול דברי אלקים חיים תולין עצמם באילן
גדול האר"י ז"ל וריב"ש ז"ל ומתעטפים בטלית שאינה
שלהם בעלי ראתן שרץ במוחם בוני בתים על יסוד
רעוע לא ירעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו וביראת
ד' מאסו וחכמת מה להם ומחשבתם ניכרת מתוך מעשיהם
מעשים אשר לא יעשו ובעזרה"ש ארץ ישראל טהורה
ומקוואתה טהורה מקיאה וגועלת גיעולי השם מפרסמת
את החנפים כי לא לפניו ית' חנף יבוא בבל יראה
וימצא שם מכתב לח
ד
רק אליכם
אישים אקרא בעטוף לבי ומעי המו עליהם כזכור
בנים אזכרם לקשרם בחבת הקודש לכן בנים שמעו
לי גו'. מי האיש החפץ חיים אוהב באמת לראות את
טוב הארץ איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק
בעדינו ובעד ערי אלקינו לכונן ארץ ומלואה למלא
הארץ חסכם בכל לבבם בכל נפשם ובכל מאודם כאשר
קיימו וקבלו עליהם ברוב אהבה וחבת הקודש מאז
ומקדם כי חפץ ד' לזכותם במצוה יקרה כזו המוחזקת
בידם מה טובים דודים ומה יקר חסדם לאלקי' ולבני
אדם בטחנו בד' כל מי שיעשה מצוה זו בשלמותה
לא תזוז עוד מלבו נקודת אהבת אמת מארץ להחזיק
בצדקתו צדק לעולם ישמור חסדו מתת אלקה היא
בידו והיו ידיהם אמונים נוצר ד' עמכם גבורי
החיל שיתו לבבכם לחילה מהיום ולמעלה ואני עיני
אל ד' לגמור בעדם להושיע כל ענוי ארץ חיים סלה. דעו לכם אהו'
אחי ומרחמי כללו של דבר כל החפץ חיים באמת לתמכנו
בקודש אנחנו חפצי' בו ובנתינתו שהנותן בודאי
בעין יפה הוא נותן ומפזר ונוסף עוד והי' אך
שמח במתנת חלקו בקודש וכל מי שהוא בהסתר פנים
או בע"כ לית לאיתהני מיני' שלא יבוא זה ויאבד
כו' ח"ו שם מכתב מא
אשכבתא
דרבי
(על פטירתו של רבי מנחם מנדיל מויטבסק)
עתה הרף
ידינו כבדה על אנחותינו היום מרי שיחנו להגיד
כי ישר ד' צור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל
אמונה ואין עול צדיק וישר הוא כי חיצי שדי עמנו
וחמתו שחה רוחנו המרגיז ארץ ממקומה ועמודי'
יתפלצון האומר לחרס ולא יזרח אור חשך באהלינו
ונרו עלינו נדעך נקטה נפשנו בחיים אם נעזבה
שיחנו או נדברה במר נפשנו אוי לנו לאומרה ואוי
לנו שלא נאמרה הנה ד' עשה דבר בישראל אשר כל
שומעיו תצילנה שתי אזניו כי נפלה עטרת ראשינו
ראשו כתם פז נתנה הודו על השמים מן השמים נלחמו
אראלים ומצוקים אחזו בארון ונצחו העליונים
הוא אשר דבר ד' בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד
נורא אלקים ממקודשו ונקדש במכובדו כי נסתלק
ענן הכבוד אי כבוד גלה כבוד אל הלקח ארון האלקים
הצדיק אבד ואיננו כי לקח אותו אלקי'. אל דמי
לנו חטאנו עם אבותינו כי הוכח במכאוב צדיק
על משכבו הפוך בחליו ימים רבי' וחדשים מספר
מחדש אב התקמ"ז עד יום ב' דר"ח זיו התקמ"ח שנגנז
הארון בעו"ה. כל בין המצרים אלו לא הונח לו בי
אם בימים נוראי' וימי הפורים אלו כי בימים נוראים
הניח לו ד' מסביב והתפלל לפני הציבור כדרכו
וכל עצמותיו תאמרנה לד' מי כמוהו חבל עלדאבדין.
גם בפורים אמנם כבר הי' חלוש מאוד מאוד התחזק
ובא לבה"כ לשמוע מקרא מגילה ברבים משום פרסומי
ניסא עדיף ובינו לבינו שב לאיתן חליו עד דכא
ביסורי צדיק הראויים להיות מזבח כפרת ישראל
כולם שהי' ככה דל ובשרו כחוש, עד שכמעט יצא מגדר
אנושי כ"א יד שכלו היתה תקיפה זך לקחו וברור
מלולו בדעת מיושבת ושכל צח ומצוחצח שכל רחב
מוצק תמיד בשפה ברורה קולע אל השערה עד פרק
האחרון שעה א' קודם פטירתו הזהיר להנצבים עליו
סורו נא מעלי כי הנה ד' נצב עלי וכמעט רגע חזרו
ונגשו אליו ודיבר כפעם בפעם עד שנפלה עליו
הזיעה האחרונה ושאלו בנו על הזיעה מה היא ואיך
מהותה והשיב לו הס באשר היא סוף כל. ומתוך אותם
הדברים חלף והלך לפניו צדקו צדיק הוא ד' כי
פיהו מרינו והנה צוואת ביתו היתה זמן טובא
קודם מותו שכבר נתייאש מן החיים וצווה לכתוב
הצוואה ואח"כ נדברנו עמו גם אנחנו כמה וכמה
דברים מענין ההנהגה וכל המבואר במכתבנו בשמו
הוא צוה ויעמוד ונכתב באותו פרק ככל הדברי'
וככל החזיון אשר עינם תחזה כי הוא דיבר ויקרא
כל האנ"ש שהגיעו ע"י שד"ר להשתעשע באהבתם ויש
מה שהשיב על איזה אגרות הוא שמוכתר ומעוטר
בשמו הן כל ראתה עינינו וי לן יאות למבכי ולן
יאות למעבד הספידא אי לך ארץ מאן ינהיר לן זו.
שם מכתב בג
בעל ה"תניא"
בשבחו של רבי אברהם
" והנה
אהובי אחי ורעי הלא ידעתם אם לא שמעתם את יקר
תפארת גדולת חיזוק מצוות חיזוק ישיבת הארץ
כי רבה היא כי גם לקנין בית אחד לבדו דחו את
מצוות שבת החמורה ואף גם להחיות כמה וכמה נפשות
נקיים העובדים ד' בקדושה ובטהרה והמתקדשים
והמטהרים מקדושת וטהרת הקודש אדמ"ו מו"ה אברהם
הכהן הגדול מאחיו שיחי' הממלא מקום קדושת רבינו
הקדוש זלל"ה בחכמה וביראה שם מכתב כ"ו